בית אבות: מאוחר מכדי להשתנות
עם כל הכבוד לדיבורים על המעבר אל בית אבות כהזדמנות לשינוי, חשוב מאוד לזכור שלאנשים קשה להשתנות. ניתן גם לומר שעם כל שנה שעוברת היכולת שלנו להשתנות יורדת והרצון שלנו להשתנות הולך ולנעלם. האם זה רע? לאו דווקא. שינוי הוא לא תמיד דבר טוב ומי שאיננו רוצה להשתנות אולי פשוט בטוח בעצמו מספיק ומרוצה מחייו כמות שהם.
הרבה אנשים שבוחרים לעבור אל בתי אבות במרכז לא עושים זאת כדי להיות במרכז העניינים. ייתכן והם פשוט חיו עד היום במרכז ואין להם כוונה לשנות את סגנון החיים שלהם ואת סביבת המגורים שלהם. למעשה, לעיתים הם בוחרים שלא להשתנות דווקא כי הם חיים את החיים כסדרה בלתי פוסקת של שינויים. עבור האנשים הללו השינוי הוא דווקא השגרה שלהם ולכן הם רוצים להישאר במרכז: כדי שהם יוכלו להמשיך ולחוות חיים של שינוים בלתי פוסקים. עבור אלה שהמרכז הוא פשוט הבית, הרי שהם פשוט רוצים להישאר ולגור ברחבות שהם מכירים, בעיר שהם מכירים ובקרבה לאנשים שהם מכירים.
כאשר לקוחות מסוימים פונים אל חברות סיעוד כדי לקבל שירותי סיעוד הם פעמים רבות מבקשים למצוא מטפל שעימו הם יוכלו להישאר בקשר זמן רב. הם אינם רוצים לחוות יותר מדי שינויים ולכן עבורם המבחן הגדול הוא לא רק המקצועיות של המטפל אלא היכולת שלו להישאר איתם לזמן ארוך. למעשה הם אולי אפילו יוותרו על מטפל מאוד מקצועי שלא יוכל להישאר איתם זמן רב לטובתו של מטפל מעט פחות טוב אבל כזה שיישאר איתם הרבה זמן וכך הם לא יאלצו להתמודד עם שינויים.
מעבר אל בית אבות הינו מעצם מהותו שיוני בשגרת החיים. ניתן לבחור בית אבות לפי שיקולים רבים אבל השיקול של חוסר השינוי הינו שיקול חשוב נוסף, גם אם לא עבור כל הדיירים הפוטנציאלים אזי לפחות עבור חלקם. כאשר מחפשים בית אבות שלא יחייב שינויים גדולים מדי – ואם אפשר אז שינויים מעטים ככל האפשר – הוא צריך להיות מקום שנמצא בסביבה המוכרת שלנו – אם לא באותו רחוב אז באותה שכונה ואם לא באותה השכונה אז לפחות באותה העיר. חשוב גם שהשכנים – הדיירים האחרים במקום – יהיה כאלה שקרובים בתפיסת עולמם אל הדייר כך שהוא לא ייאלץ להתמודד עם תרבויות שהוא לא מכיר ועם תפישות עולם שונות.
כדי לסייע למי שאנו אוהב שינויים, בני המשפחה יכולים להעניק לו מעין הגנה: ללוות אותו במהלך המעבר אל בית אבות חדש ולתת לו את התחושה שגם אם ישנם צדדים מסוימים של החיים שעוברים שינוי הרי שישנם דברים שאף פעם לא ישתנו: האהבה של בני המשפחה שלו אליו, למשל.
