להתכונן לשינוי

כאשר הורה קשיש צריך לעבור אל בית סיעודי או כאשר הורה עצמאי עובר אל בית אבות  השלב הראשון של ההכנה הוא ההתכוננות לקראת המעבר. כיצד מתכוננים לשינוי? כמו בהרבה מקרים אחרים בחיינו הרי שההכנה הטובה ביותר היא למידה של הנושא. כדי שלא נשוטט באפילה, שלא נופתע ממה שעתיד לבא וכדי שנדע למה עלינו לצפות הרי שעלינו לקרוא על העניינים השונים הקשורים למגורים בדיור מוגן לסוגיו, להכיר את המושגים השונים ולדעת במה מדובר. כמו כן כדאי לבקר במקום המגורים שנבחר כדי להכיר את המקום, את הנהלים שלו, את הצוות ואת השכנים. כך גם ניתן לדעת גם פרטים טכניים קטנים אבל חשובים: כיצד מגיעים למקום, לדוגמא, וכמה זמן לוקח להגיע לשם.

להכין את השינוי

המעבר אל בית אבות דורש גם הכנה של המקום אליו עובר ההורה. משנבחר בית אבות מסוים עלינו לראות אם יש דברים שעלינו לעשות בו כדי שהוא יתאים בצורה טובה יותר למגורים של ההורה במקום. ניתן להיפגש עם הצוות במקום כדי שהם יכירו את הדייר העתידי ויידעו מהם הצרכים המיוחדים שלו. ישנם גם עניינים בירוקראטיים שונים שצריך לטפל בהם לקראת המעבר: משינוי כתובת למשלוח דואר ועד השכרת או מכירת הדירה שבה התגורר הקשיש לפני המעבר אל בית אבות. חשוב להבין אם ישנם שינויים שעלינו לבצע בשגרה היומיומית או השבועית שלנו וכיצד אנחנו משלבים את הביקורים התכופים במקום המגורים החדש עם סדר היום העמוס שלנו – יותר או פחות.

להשתנות

המעבר אל דיור מוגן לקשישים איננו מעבר אל עולם אחר, אל יקום מקביל, אל מקום רחוק ושונה עד מאוד. עם זאת מדובר בשינוי משמעותי בחיים של ההורה שעובר אל בית אבות ובחיים של בני המשפחה שלו. המשפחה לא צריכה לעשות שינויים של מאה ושמונים מעלות בחייה אבל היא צריכה להבין את הסיטואציה ולהבנות אותה אל תוך החיים ואל השגרה היומיומית. התפקיד העיקרי של המשפחה במעבר הוא להיות עוגן עבור ההורה שעובר אל בית אבות מכל סוג שהוא. מלבד הסיוע הטכני בכל הנוגע למעבר אל דיור מוגן – בין אם מדובר בקשיש סיעודי או במי שהוא עצמאי לחלוטין – חשוב לזכור את התמיכה שהמשפחה מעניקה לדייר החדש כדי שהוא לא יאלץ להתמודד לבד עם המעבר ועם השינויים בחייו.

הרבה בתי אבות במרכז זוכים להצלחה גדולה בקרב מי שמבקש לעבור אל דיור מוגן. המרכז מציע סוגים שונים של אזורי מגורים שנבדלים זה מזה אך יש להם דבר אחד במשותף: המרכזיות. כאשר אנחנו עוברים אל בית אבות במרכז אנו בוחרים במקום שהגישה אליו קלה יותר והוא קרוב בצורה יחסית לשאר המקומות בארץ. המרכזיות הזו משפיעה על החיים שלנו, לטובה או לרעה. ישנם כאלה מביננו שיאהבו את העובדה שהם נמצאים במקום מרכזי ואילו אחרים דווקא יירתעו מהמקום ויעדיפו מגורים באזור מרוחק יותר.

אם ניקח לדוגמה בית אבות בגליל נוכל להבין היטב את ההשפעה של הגיאוגרפיה על החיים שלנו. ישנו, ראשית כל, המרחק. בגליל אנחנו רחוקים יותר מהעיר ולכן עלינו לקחת זאת בחשבון כאשר אנחנו מתכננים את חיי השגרה שלנו. גם אם עברנו אל בית אבות שמספק את כל הצרכים שלנו הרי שלעיתים מתעורר בנו רצון למשהו אחר אבל כשגרים הרחק מהעיר הדבר איננו תמיד כה פשוט. ישנם אנשים שחושבים שזה סיוט אבל ישנם כאלה בינינו שדווקא מעדיפים את הריחוק מהעיר שמחייב תכנון ארוך טווח והתרכזות במה שקרוב וישנו ולא במה שרחוק ושאיננו בהישג יד מיידי.

אין אמנם הרבה בתי אבות שממוקמים הרחק במדבר אבל אם בית אבות כזה קיים הוא ימשוך אליו את אוהבי המדבר שבינינו. המשורר חיים גורי כותב על השקט שבמדבר שמפחיד אנשים רבים אבל שמושך אנשים אחרים. בית אבות במדבר נועד למי שרוצה לשמוע בלילה את הכוכבים מדברים. יש אנשים שכל חייהם ברחו מהעיר ומהרעש, מההמולה ומהזיהום; ישנם אנשים שחיו כל חייהם בעיר ובמרכז וכעת הם שבעים מכך ומעוניים בדבר מה אחר; אלה ואלה ימצאו את מבוקשם באותו בית אבות מדברי המרוחק מכל ישוב ושמוקף בנופי המדבר במיוחדים.

כאשר אנחנו בוחנים בית אבות ותוהים אם זה המקום שבו אנחנו רוצים לגור הבה ונביט מעט מסביב, על הנוף ועל הגיאוגרפיה; האם זה המקום שבו אנחנו מרגישים בבית? האם זה המקום שבו אנחנו רוצים להרגיש בבית? שאלות חשובות שכאלה מן הראוי לשאול ולהשיב עליהן.

להכין את הדייר

לעיתים מדובר בעניין פשוט: דייר שבחר לעבור אל בית אבות במרכז, לדוגמה, והוא שלם עם ההחלטה שלו. לעיתים מדובר בעניין לא פשוט: דייר שנאלץ לעבור אל בית אבות, מרגיש חרדה ואולי גם כעס ורואה במעבר צעד מפחיד ולא רצוי. עד כמה שהדבר יראה מוזר בכל אחד מהמקרים הללו הדייר צריך להכין את עצמו למעבר: להכיר את המקום שאליו הוא עובר, לדעת מה מצפה לו, להבין אילו שינויים בחייו עתידים לקרות ולדעת כיצד לתכנן את חייו. ההכנה הזו נעשית על ידי הדייר עצמו אבל לעיתים הוא זקוק לעזרה של בני המשפחה ושל אנשים אחרים.

להכין את המשפחה

במקרים מסוימים הדייר העתידי הוא זה שמכין את המשפחה: מבשר להם על המעבר, מסביר במה מדובר, מספר על השינויים הצפויים ואפילו דואג לעניינים טכניים כמו דרכי ההגעה למקום והאפשרויות העומדות בפני האורחים. במקרים אחרים המשפחה צריכה להתכונן בעצמה למעבר של הורה אל בית אבות, להבין את המשמעות ולדעת מהן המשימות שמוטלות עליה לקראת המעבר עצמו והמגורים במקום החדש.

להכין את המקום

בית אבות אמנם אמור להיות ערוך מוכן לקבלתו של כל דייר אבל עם זאת כדאי להכין את המקום לצרכיו של הדייר הספיצפי. במידה והדייר זקוק לסוג כלשהו של שירותי סיעוד יש לפרט את הצרכים שלו ולוודא שהמקום אכן מוכן לכך. פן נוסף של הכנת המקום נוגע למרחב המגורים של הדייר העתידי: במידת הצורך יש לדאוג לריהוט מתאים או לעיצוב מתאים של המרחב הזה. ההכנה יכולה לכלול גם דברים פשוטים כמו תוספת של תמונה או צביעה של הקירות כדי שהמקום יתאים לטעם האסתטי של הדייר.

להכין את השכנים

בית דיור מוגן הוא תמיד מקום שבו יהיה על הדייר העתידי לחיות עם אנשים אחרים. במידת האפשר כדאי לפגוש את השכנים העתידיים הללו וליצור היכרות מוקדמת בין הדייר החדש ובינם. הדבר יכול לסייע ליצירת אווירה של שכנות טובה ולהוות צעד שמבטיח התחלה ברגל ימין של החיים החברתיים במקום החדש.

להכין את הצוות

היכרות עם הצוות יכולה לחסוך הרבה עוגמת נפש שנגרמת לעיתים עקב חוסר הבנה וחוסר היכרות. הכנה של הצוות תכלול הצגה של צרכים מיוחדים של הדייר העתידי ותבטיח לו את ההתחלה הטובה של המגורים בבית החדש שלו.

בין אם מדובר במעבר אל בית סיעודי או במעבר אל בית אבות שבו גרים דיירים עצמאיים לחלוטין; מדובר, על פי רוב, בניתוק מסוים מהסביבה הקודמת. אפילו אם מדובר בדיור מוגן שנמצא באותה עיר ואולי אפילו באותה שכונה, השינוי הגיאוגרפי עלול לגרום לפגיעה ברקמת היחסים בין הדייר ובין בני משפחתו. המעבר עלול להיתפס כמעין צעד גורלי ודרמטי שמנתק את הקשר הקיים ובעצם מוציא את הדייר מעולמם של בני משפחתו והחברים שלו.

אבל המעבר אל בית אבות איננו צריך לגרום לניתוק הקשרים הקיימים. בני המשפחה חייבים להבין שההורה זקוק להם ועצם המעבר איננו משנה את העובדה שהמשפחה צריכה לשמור על הקשר בתוכה. הקשר עם המשפחה ועם החברים איננו צריך לעמוד למבחן רק כי מישהו עבר דירה וכעת הוא מתגורר בבית אבות.

לשמירה על הקשר יש כמה תפקידים. לכולנו ברורה החשיבות של המשפחה ושל הקשר המשפחתי. כולנו גם מבינים עד כמה חשוב לשמור על הקשר עם החברים ולא להתנתק מהם רק בגלל המרחק הגיאוגרפי. תמיכה של המשפחה ושל החברים הינה גם גורם מסייע במעבר אל בית אבות שאיננו תמיד חוויה פשוטה ומובנת מאליה.

אבל החשיבות של שמירת הקשר עם ההורה איננה מתמצה רק בכך שאנחנו גורמים לו הנאה ומשוחחים איתו. יש גם חשיבות מעשית לביקורים הללו אצלו: זו הדרך של בני המשפחה לוודא שההורה מקבל את כל הטיפול שלו הוא זקוק ושלא נגרע דבר ממה שעליו לקבל במקום. דיור מוגן לקשישים אמנם מבוסס על כך שהוא מעניק את הטיפול ואת ההשגחה שלהם זקוקים הדיירים במקום אבל מישהו צריך להשגיח על הצוות במקום ולוודא שהוא אכן ממלא את חובותיו ולא מזניח את הדיירים במקום.

חשוב גם לזכור ששמירת הקשר איננה פעולה חד צדדית: גם הדייר וגם בני משפחתו צריכים לעמול על שמירת הקשר. אם הדייר לא ידע כיצד לארח את מי שבא לבקר אותו הוא לא יוכל לצפות לכך שיבואו אליו אורחים ושהקשר יישמר. מצד שני על בני המשפחה לזכור שהמעבר עלול להיות חוויה לא פשוטה עבור הדייר החדש ולכן יש להתחשב ברגישויות שלו ולעזור לו בהתרגלות למקום המגורים החדש.

הרבה אנשים שבוחרים לעבור אל בתי אבות במרכז לא עושים זאת כדי להיות במרכז העניינים. ייתכן והם פשוט חיו עד היום במרכז ואין להם כוונה לשנות את סגנון החיים שלהם ואת סביבת המגורים שלהם. למעשה, לעיתים הם בוחרים שלא להשתנות דווקא כי הם חיים את החיים כסדרה בלתי פוסקת של שינויים. עבור האנשים הללו השינוי הוא דווקא השגרה שלהם ולכן הם רוצים להישאר במרכז: כדי שהם יוכלו להמשיך ולחוות חיים של שינוים בלתי פוסקים. עבור אלה שהמרכז הוא פשוט הבית, הרי שהם פשוט רוצים להישאר ולגור ברחבות שהם מכירים, בעיר שהם מכירים ובקרבה לאנשים שהם מכירים.

כאשר לקוחות מסוימים פונים אל חברות סיעוד כדי לקבל שירותי סיעוד הם פעמים רבות מבקשים למצוא מטפל שעימו הם יוכלו להישאר בקשר זמן רב. הם אינם רוצים לחוות יותר מדי שינויים ולכן עבורם המבחן הגדול הוא לא רק המקצועיות של המטפל אלא היכולת שלו להישאר איתם לזמן ארוך. למעשה הם אולי אפילו יוותרו על מטפל מאוד מקצועי שלא יוכל להישאר איתם זמן רב לטובתו של מטפל מעט פחות טוב אבל כזה שיישאר איתם הרבה זמן וכך הם לא יאלצו להתמודד עם שינויים.

מעבר אל בית אבות הינו מעצם מהותו שיוני בשגרת החיים. ניתן לבחור בית אבות לפי שיקולים רבים אבל השיקול של חוסר השינוי הינו שיקול חשוב נוסף, גם אם לא עבור כל הדיירים הפוטנציאלים אזי לפחות עבור חלקם. כאשר מחפשים בית אבות שלא יחייב שינויים גדולים מדי – ואם אפשר אז שינויים מעטים ככל האפשר – הוא צריך להיות מקום שנמצא בסביבה המוכרת שלנו – אם לא באותו רחוב אז באותה שכונה ואם לא באותה השכונה אז לפחות באותה העיר. חשוב גם שהשכנים – הדיירים האחרים במקום – יהיה כאלה שקרובים בתפיסת עולמם אל הדייר כך שהוא לא ייאלץ להתמודד עם תרבויות שהוא לא מכיר ועם תפישות עולם שונות.

כדי לסייע למי שאנו אוהב שינויים, בני המשפחה יכולים להעניק לו מעין הגנה: ללוות אותו במהלך המעבר אל בית אבות חדש ולתת לו את התחושה שגם אם ישנם צדדים מסוימים של החיים שעוברים שינוי הרי שישנם דברים שאף פעם לא ישתנו: האהבה של בני המשפחה שלו אליו, למשל.

בית אבות במרכז הינו דוגמא טובה לכך: מספיק לצאת מבית האבות לרגע ולהבין שישנם דברים שאף בית אבות אינו יכול להציע. גם יש בית קפה במקום הוא לעולם לא יהיה כמו בית קפה שנמצא ברחוב הראשי של העיר או על שפת הים. ואם מדברים על שפת הים הרי שברור שאף בית אבות איננו יכול להציע תחליף אמיתי להליכה על החוף בשעת השקיעה או משחק עם הנכדים בבניית ארמונות חול ביום קיץ. בתי קולנוע מציעים חוויה שונה מכל הקרנת סרט בכל בית אבות. גלריות ומוזיאונים הינם בילוי חובה לכל מי שהתרבות חשובה לו ואלו הן רק כמה דוגמאות מתוך שלל הדברים שאף בית אבות אינו יכול להציע.

בתחום אחר ניתן למצוא דוגמאות נוספות: בית אבות שמציע שירותי סיעוד לדיירים שבו לעולם לא יהיה תחליף מלא למגע האנושי ולחום של בני המשפחה. בית אבות מכל סוג שהוא איננו יכול להוות תחליף לבני המשפחה ולכן ביקור שלהם הוא פעילות מיוחדת שאף מקום אינו יכול להציע. קשרי חברות והיכרות עם ידידים ומכרים ותיקים אינם כלולים בשירות שמציעים בתי אבות, למרבה הצער.

האם זה אומר שתהיה זו טעות לעבור אל בית אבות כיוון שהוא איננו יכול לספק הכול לדייר? האם כיוון שישנם שירותים שלא ניתן למצוא בשום סוג של דיור מוגן הרי שיש לוותר עליו לחלוטין? וודאי שלא. בית אבות מהווה בסיס מצוין, מקום מגורים שיכול להוות את מחנה הבסיס שממנו יוצאים לחוות חוויות, ליהנות מההיצע של העיר שמסביב ושאילו חוזרים כדי ליהנות מהשלווה שהוא מציע והביטחון שהוא מאפשר.

הדבר החשוב שיש להבין הוא שאף בית דיור מוגן איננו יכול לתת לנו הכול. עלינו לדעת מה ניתן למצוא בבית אבות ומה חורג ממה שהוא יכול להעניק לנו. מדבור לא רק בהתאמת הציפיות שלנו למציאות אלא הבנה שלא כל האחריות מוטלת על המקום שאליו הולכים לגור. ישנם דברים שעלינו לדאוג להם בין אם אנחנו הדיירים או בני המשפחה של הדיירים. את כל השאר מספק לנו בית אבות.

בין אם מדובר בדיור מוגן לדיירים עצמאיים או בית סיעודי לדיירים שאינם יכולים לקיים את השגרה ללא סיוע: הדילמה הזו קיימת. מצד אחד מדובר במקום שנועד להיות הבית של כמה וכמה אנשים שחיים בסיבה משותפת, גם אם לכל אחד יש המרחב הפרטי שלו. מצד שני מדובר בדיירים ששונים זה מזה ולכל אחד מהם יש העדפות, תפישת עולם ורצונות וצרכים משלו.

הצוות של כל בית אבות צריך בו זמנית ליצור סביבה קהילתית שמתבססת על הרצון הכללי, על המכנה המשותף, על המקובל ועל מה שרוב האנשים רוצים. רשות הרבים היא רשות שנבנית על יסוד הסכמה נרחבת ומה שרוב האנשים מעדיפים. בו זמנית, הצוות חייב לתת גם מענה לרצונות האישיים של כל דייר ודייר שאינם עולים תמיד בקנה אחד עם המכנה המשותף הרחב ועם המקובל בקרב כלל הציבור. בין המשותף ובין הייחודי הצוות צריך למצוא את המקום שמאפשר לקהילה להתקיים בצורה יציבה ומאפשר ליחיד להרגיש שהוא איננו נדחק הצידה או נכנע בצורה מוחלטת לרצון הכללי ולדעת הרוב.

חשוב להדגיש שאין דרך אחת להתמודד עם האתגר של המכנה המשותף והייחודיות. בית אבות שונים מוצאים רמת איזון שונה בין הצדדים השונים הלו וכל מקום מוצא את האיזון המסוים שנראה לו נכון. ניתן למצוא מצד אחד דיור מוגן לקשישים שמעדיף לשים את הדגש על המכנה המשותף של הציבור והוא יוצר סביבה שבה יש העדפה למה שמשותף לדיירים במקום – ואולי לאוכלוסייה בכללותה – על פני האופי האישי של הדיירים. בית אבות אחר עשוי ליצור סביבה שבה המכנה המשותף נדחק הצידה למען יצירת סביבה שבה כל דייר יכול להביא לידי ביטוי את האופי הפרטי שלו ואת הייחודיות שלו, גם על חשבון הכלליות והקהילתיות.

מה עדיף? מה נכון? איזו דרך היא הנכונה? התשובה היא שאין דרך אחת ויחידה. ישנם דיירים שמעדיפים לחיות במקום שבו מושם הדגש על הכלל ועל המכנה המשותף וישנם דיירים שמעדיפים את המקום שבו מושם דגש על היחיד ועל הייחודיות שלו. כאשר אנחנו ניגשים לבחור בית אבות כדאי לנו לנסות ולמצוא את המקום שמתאים לצורה שבה אנחנו מעדיפים לחיות: זהו המקום שנכון עבורנו, גם אם הוא איננו נכון עבור כל אדם אחר.

לא למהר בבחירה

החיפוש אחרי בתי אבות במרכז ובאזורים אחרים בארץ יכול להיות עניין מעט מתיש: ההיצע גדול, יש הרבה דברים שעלינו לבדוק ומדובר בהחלטה חשובה מאוד עבורנו. בחירה במהירות מופרזת יכולה לנבוע מכמה סיבות:

• לחץ זמן: עלינו למצוא המהירות בית אבות מסיבות שונות (בריאותיות, כספיות, משפחתיות וכן להאה.)
• עייפות החומר: החיפוש מתיש אותנו ואנחנו רוצים לגמור אותו במהירות כי הוא נמאס עלינו.
• תחושת דחיפות: אנחנו מרגישים שעלינו לפעול מהר כי אחרת לא נהיה ראשונים בתחרות על מקומות טובים.

לא משנה מהי הסיבה לכך שאנחנו ממהרים לבחור במקום להשקיע בחיפוש מספיק זמן; מדובר בצעד שעלול לגרור איתו תוצאות לא רצויות. אם לא נבחן, לדוגמא, את ההבדלים בין חברות סיעוד שונות אנחנו עלולים לבחור חברה לא טובה רק כי לא העמקנו לבדוק מעבר למה שגלוי לעין במבט ראשון.

שכנות דורשת השקעה

חשיבותו של הזמן איינה נוגעת לשלב החיפוש אחרי בית אבות מתאים; היא נוגעת גם לחיים שלנו במקום המגורים שבחרנו. כאשר אנחנו עוברים לגור בשכנות לדיירים האחרים בדיור המוגן שבחרנו עלינו לדעת כיצד ליצור יחסי שכנות טובה איתם. לשם כך יש להתאזר בסבלנות ולא לחשוב שהיחסים הללו ייווצרו כהרף עין. כדאי גם לזכור שלוקח לעיתים זמן כדי להתרגל למקום חדש ולכן כדאי לחכות מעט לפני שמחליטים שהמקום שאליו עברנו לגור הוא גרוע ושעשינו טעות במעבר אליו.

חיים ביחד דורשים סבלנות

באופן כללי, החיים בחברתם של אנשים אחרים מחייבים אותנו להתאזר בסבלנות ולא למהר. לעיתים אנחנו עלולים להיקלע למריבה עם שכן לדיור המוגן; מריבה שהייתה נמנעת אם רק היינו מחכים מעט ונותנים לזמן לעשות את שלו. כשם שעלינו לדעת להשתמש היטב בזמן כאשר אנחנו מחפשים בית אבות עלינו גם לדעת כיצד להשתמש היטב בזמן כדי ליצור יחסי שכנות טובה עם הדיירים האחרים.

ולסיום, עוד מקרה אחד שבו יש לתת לזמן לעשות את שלו: זכרו שגם בני המשפחה שלכם צריכים להתרגל לכך שעברתם אל בית אבות; תנו להם את הזמן להתרגל למצב החדש והזמן כבר יעשה את שלו…

החיים הם פשרה

האם אנחנו חייבים למצוא בית אבות במרכז שיהיה מושלם עבורנו או שמא עלינו להתפשר על בית אבות רחוק מהמרכז שמציע יתרונות רבים אחרים? השאלה הזו איננה פשוטה. לעיתים קרובות רבים מאיתנו חייבים להתפשר. לפעמים זו שאלה של תקציב: בית אבות טוב יותר בא פעמים רבות עם תג מחיר גבוה מדי שנמצא מעבר להישג ידינו. לפעמים זו שאלה של סדרי עדיפויות: בית אבות במקום מרכזי גם עלול להיות מוקף ברעש ובהמולה ועלינו להחליט מה חשוב לנו יותר. לפעמים זו שאלה של פרטים קטנים שפוגעים בתמונה הגדולה: המקום נהדר מכל הבחינות אבל יש כמה דיירים שלא מוצאים חן בעיננו.

לכן לפעמים עלינו לקבל את המציאות כמו שהיא ולהבין שעלינו להתפשר. כדי לקבל את מה שחשוב לנו באמת עלינו לוותר על דברים אחרים.

לא להתפשר יותר מדי

אלא שיש סכנה בדיבורים הללו על פשרה. נכון שהמציאות מחייבת אותנו לעיתים להתפשר אבל עלינו להיזהר מאוד שלא להתפשר בצורה לא נכונה. למה הכוונה? לוויתור על דברים הכרחיים שאסור לנו לוותר עליהם. אם אנחנו נזקקים לסוג כלשהו של שירותי סיעוד הרי שעלינו להתעקש לקבל את השירות האיכותי שלו אנחנו ראויים ולא לוותר על המקצועיות ההכרחית בכל הנוגע לשירותים מהסוג הזה. גם כאשר אנחנו בוחרים בית אבות ישנם דברים שעליהם לא ניתן להתפשר. חלק מהדברים הללו הינם סובייקטיביים – דהיינו דברים שהינם משמעותיים באופן מוחלט עבורנו אבל ייתכן והם פחות חשובים לאנשים אחרים – וחלקם הינם אובייקטיביים – דהיינו דברים שהינם חשובים לכל אחד ואחת.

לדעת את ההבדל

גם כאשר עלינו לבחור בית דיור מוגן, כמו בכה הרבה החלטות שעלינו לקבל בחיינו, אנחנו מגלים עד כמה עלינו להבין את ההבדל בין שאנחנו יכולים וצריכים לעשות ובין שעלינו לקבל כיוון שהוא בלתי ניתן לשינוי. מדובר ללא ספק באומנות ובאתגר: להחליט איפה אנחנו יכולים וצריכים להתפשר והיכן עלינו לעמוד על שלנו. חשוב לזכור שאם נבזבז את כוחנו על דברים שאינם הכרחיים לא ייוותר לנו כוח להיאבק על הנושאים שחושבים לנו ואנחנו עלולים להתפשר על דברים חשובים רק כי בזבזנו את כוחנו אות זמננו על הדברים שבהם היינו יכולים ועליהם היינו צריכים להתפשר.

ההיבט הטכני

קבוצה אחת של שיקולים שמשפיעה על הבחירה שלנו של בית
אבות זה או אחר ניתן לכנות שיקולים טכניים או ההיבט הטכני של בחירת בית
אבות.מדובר בכל אותם שיקולים שנוגעים לניהול היום-יומי של המקום: איכות הצוות,
איכות הדיור, השירותים השונים שמוצעים לדיירים, הביטחון והבטיחות, הפעילויות השונות
שיש במקום, המחיר ועלות המגורים ועוד ועוד. כל אלה הם שיקולים נוגעים פחות לנשמה
ולרגש ונוגעים יותר בהיבטים האובייקטיביים של כל בית אבות. ניתן לומר באופן כללי
שאלה הם שיקולים שניתן לכמת אותם ולשקלל אותם, להשוות באמצעותם בתי אבות שונים
ואפילו לבנות ציון משוקלל שיבטא את הרמה הטכנית של המקום.

ההיבט הביתי

לעומת הצד הטכני ישנו צד אחר שאותו קשה הרבה יותר לכמת ולהגדיר: זהו ההיבט
הביתי של המקום. בית אבות – כפי ששמו מלמד אותנו – נועד להיות בית. אנחנו רחוקים
היום שנות אור מהמוסדות שנועדו לאכסן ולאחסן בתוכם קשישים שימתינו שם ליומם האחרון.
בתי אבות היום הם גם הרבה יותר ממוסד שמעניק שירותים, השגחה ופעילות לקשישים. היום
אנחנו מעוניינים למצוא בית, כזה שמותאם ומתאים לצרכים של גיל הזהב, אבל מקום שהוא
קודם כל ומעל הכל בית.

מהם ההיבטים של דיור מוגן לקשישים שנוגעים להיבט הביתי של הדיור המוגן
לסוגיו? אלה הם מאפיינים שונים שביחד או לחוד יכולים להשפיע על האווירה הביתית
במקום ועל תחושת הביתיות של הדיירים במקום: איכות השירות של הצוות ומידת היכולת שלו
לתת יחס אישי לדיירים, העיצוב של החללים הפרטיים והציבוריים והאסתטיקה שלהם, השכנים
שגרים איתנו במקום והיחסים שלנו איתם, האווירה במקום שנוצרת על ידי הדיירים והצוות
גם יחד, היכולת של הדיירים למצוא את המקום הייחודי והאישי שלהם בתוך בית אבות ובחיי
היום יום שלו ועוד. כל אלה הם מאפיינים שקשה מאוד להגדיר אותם ולקבוע להם גבולות,
אבל בסופו של דבר ויחד עם עוד מאפיינים הם אלה שקובעים האם נרגיש בבית באותו בית
אבות שאליו עברנו, האם אנחנו יכולים לקרוא לו באמת בית עם כל המשמעויות שנלוות
למילה החשובה הזו.